גז"ד לתושבת אום אל פאחם שהורשעה במגע ומתן שרות לסוכנת חיזבאללה

1.         הסדר הטיעון:

הנאשמת הודתה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום המתוקן, עבירות לפי ס' 114 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 ותקנה 85(1)(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945, קרי, מגע עם סוכן חוץ ומתן שירות להתאחדות בלתי מותרת.

הסדר הטיעון כלל טווח ענישה, לפיו תבקש המאשימה להשית על הנאשמת עונש מאסר בפועל של 4 שנים ומאסר מותנה, ואילו ההגנה תטען באופן חופשי.

2.         עובדות כתב האישום המתוקן:

כרקע לאמור בכתב האישום המתוקן צויין כי ארגון החיזבאללה הינו ארגון מחבלים כהגדרתו בחוק העונשין, וכן מהווה התאחדות בלתי מותרת בהתאם להכרזת שר הביטחון מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום) וכארגון טרור בהתאם להכרזת הממשלה מכוח ס' 8 לפקודה למניעת טרור, תש"ח - 1948 (להלן: "הארגון").

החל משנת 2001, השתייכה גאדא עבד אלקודס מוצטפא שאויש (להלן: "גאדא")לארגון החיזבאללה כאשר עיקר תפקידה היה גיוס סוכנים לטובת פעילותו של הארגון, ומטעמו פעלה  בירדן, שם למדה לימודי "שריעה" באוניברסיטה בעמאן, במקביל לנאשמת, אשר במהלך השנים 2003-2002 למדה שם רפואת שניים.

בתקופה זו נקשרו בין גאדא לבין הנאשמת יחסי ידידות. גאדא נהגה להגיע למעונות בהן התגוררה הנאשמת עם ישראליות נוספות והשמיעה באוזניהן דעות איסלאמיות קיצוניות בגנות ישראל והיהודים, הפגינה בגלוי תמיכה בפעילות טרור נגד ישראל, וניסתה לשדל את המאזינות לסייע בביצוע פיגועי התאבדות בתוך ישראל.

בחודש אוגוסט 2003, במהלך פגישה בין הנאשמת לגאדא, מסרה האחרונה לנאשמת כי הינה סוכנת של ארגון החיזבאללה וכי תפקידה לגייס סוכנים לארגון. או אז הציעה גאדא לנאשמת להצטרף לארגון החיזבאללה, ומסרה לה כי עיקר תפקידה יהיה בהעברת חפצים קטנים, כדוגמת, פלאפון וכרטיס זיכרון למחשב (דיסק און-קי, לתוך ישראל, לשם העברתם לפעילים מקומיים של הארגון (להלן: "שיחת הגיוס").בשלב זה סירבה הנאשמת להצעתה של גאדא.

בחודש אוקטובר 2003, סיימה הנאשמת באופן סופי את לימודיה בירדן ושבה לישראל.

לאחר שיחת הגיוס המתוארת לעיל, ביקשה גאדא מהנאשמת כי תחזיק עבורה בישראל מחשב זיכרון נייד למחשב (דיסק און-קי) השייך לגאדא ואשר הועבר מטעמה מירדן, אותו אמורים לבוא לקחת מהנאשמת אנשים הקרובים לגאדא. אף שהנאשמת ידעה באותה עת כי גאדא היא סוכנת של ארגון החיזבאללה, וכי הארגון זקוק להעברת חפצים מעין אלו לפעיליו בישראל, הסכימה הנאשמת לבקשה, ולקחה את הזיכרון הנייד הנ"ל לביתה באום אל פאחם.

בסביבות חודש יולי 2004, בעת ששהתה הנאשמת בארץ, התקשרה אליה גאדא והזמינה אותה לירדן בכדי להמשיך ולדון בנושא גיוסה של הנאשמת לחיזבאללה. אף שהנאשמת ידעה באותו שלב כי גאדא היא שליחתו של ארגון מחבלים, וכי הפגישה המיועדת עתידה לעסוק בנושאים הפוגעים בביטחון המדינה, נענתה להזמנה ונסעה במיוחד כדי לפגוש את גאדא בירדן.

במהלך פגישה זו, חזרה גאדא על הצעת גיוסה של הנאשמת לארגון, ואף הדגישה בפניה כי הצעתה אושרה ע"י נציגי הארגון בלבנון. הנאשמת התעניינה בפרטי הליך הגיוס וההכשרה הצפויים לה וגאדא פירטה בפניה כי יהיה עליה להיפגש עם איש קשר נוסף מטעם הארגון אשר יהיה אחראי על גיוסה ועל אימונה מטעם ארגון המחבלים. כן הסבירה גאדא לנאשמת פרטים שונים הקשורים בשמירה על סודיות ובדרך הרצויה לאיסוף מידע אודות בניינים (כגון: סימון פתחי יציאה וכניסה, פתחי מילוט וכו'), כל זאת לטובת פעילותה הביטחונית העתידית של הנאשמת. הנאשמת לא סירבה להצעתה של גאדא ושבה לארץ.

בחודש ספטמבר 2004 נסעה הנאשמת לירדן ונפגשה פעם נוספת עם גאדא לשם ברור פרטים מדויקים אודות הליך הגיוס המצפה לה מטעם הארגון. השתיים שוחחו על תוכנית האימונים הצפויה לנאשמת (הכוללת אימון תיאורטי ואימון מעשי), על משך הזמן הצפוי של האימונים ועוד.

במהלך ה שנים 2007-2005 הוסיפה הנאשמת ושמרה על קשר טלפוני עם גאדא, אשר כלל שיחות רבות בין השתיים. כן קיימה הנאשמת במהלך שנים אלה קשר עם גאדא דרך האינטרנט.

במעשיה, קיימה הנאשמת ביודעין מגע עם סוכנת חוץ של ארגון החיזבאללה ונתנה שירות להתאחדות בלתי מותרת, קרי, לארגון החיזבאללה.

3.         תסקיר שירות המבחן:

לאחר הודאת והרשעת הנאשמת, ולבקשת הצדדים בהתאם להסדר הטיעון ביניהם, הפנינו את הנאשמת לקבלת תסקיר שירות המבחן בעניינה.

בתסקיר, מיום 06.11.07, פורטו מכלול נסיבותיה האישיות והמשפחתיות של הנאשמת.

רווקה בת 24, מוסלמית שומרת מסורת, ילידת הארץ ודוברת עברית שוטפת, אשר עובר למעצרה התגוררה בבית הוריה באום אל פאחם ולמדה בשנה הרביעית לימודי משפטים במכללת קריית אונו.